ריטלין – תרמית או המצאת המאה?

את כל התנאים לעייל ריטלין לא ממלא!!! לעתים נדירות יש לאחר נטילת תחושה של מצב רוח טוב ובמקרים מאוד נדירים תוארו הזיות אך ברוב המכריע של המקרים אין כלל תופעות אשר ניתן להגדירן כאופייניות לסמים. ברור כי יתכנו תופעות לוואי שונות בצריכה לא מבוקרת של התרופה.

הנסיונות החוזרים ונשנים ליחס לתרופה זו השפעה ממַכרת עם תופעות לוואי בריאותיות קשות מטעים ועלולים למנוע מציבור הילדים וההורים (החווים את קשיי הילד ומצוקתו) טיפול פשוט, יעיל ובטוח המסייע להם לעבור תקופה קריטית בעיצובם החברתי האקדמי והנפשי.

יש לחזור ולהדגיש כי במרבית המקרים משמש הריטלין תוספת לשיטות טיפול אחרות ולא טיפול יחיד, ובלעדיו תקטן ההצלחה של שיטות טיפול חינוכיות, פסיכולוגיות ואחרות.

לסיכום – ריטלין היא תרופה, לא סם! היא שייכת לקבוצת חומרים מעוררים המוגדרים כבעלי פוטנציאל להתמכרות ולכן הוא נתון לפיקוח. ריטלין לא גורם להתמכרות ואין לו מאפיינים אחרים של סמים. השימוש בחומר זה הוא רפואי לכל דבר, הוא ניתן על ידי רופאים מומחים אשר הוסמכו לכך על ידי משרד הבריאות. זוהי תרופה בטוחה מאוד לשימוש כאשר יחד עם זאת יש לה תופעות לוואי קלות (כמו כמעט לכל תרופה הנמצאת בשימוש כיום).

נשאלת שאלה פשוטה והיא האם ריטלין מוגדר סם ואם כן האם הוא גורם להתמכרות, האם הוא מסוכן ואיך יתכן שניתנים סמים לילדים ועוד לילדים צעירים בגן או בבי"ס יסודי?
ההגדרה של סם היא שזהו חומר המשנה את תפקודו הרגיל של הגוף. ברור כי אם אנחנו משתמשים במובן הרחב הזה ניתן לכלול הרבה חומרים שלמעשה איננו מגדירים אותם כסמים ולבטח לא מסוכנים. כך משל כל התרופות הפסיכיאטריות ניתן לכלול אותם בהגדרה זו כאשר ברור כי באופן מעשי הן לא נחשבות לסמים.
ריטלין או מתילפנידט שייך לתרופות המעוררות הנמצאות בפיקוח עקב פוטנציאל להתמכרות.
פקודת הסמים המסוכנים היא המסמך המהווה את הבסיס לפעילותה של משטרת ישראל במלחמה ב סמים . (הפקודה מתייחסת לעבירות הנוגעות לסמים: החזקת סם, שימוש בסם, סחר בסם והדחת קטינים לשימוש בסם).
רשימת החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים נמצאת בתוספת הראשונה לפקודה. הפקודה מתירה בכל אופן, שימוש בחומרים מסויימים מתחת לכמות מוגדרת וכן שימוש רפואי.
בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל, בניגוד לפקודות דומות במדינות כמו ארצות הברית או בריטניה אין חלוקה של הסמים לרמות. בישראל, כל הסמים מוגדרים כמסוכנים ואין שום אבחנה בין סמים קלים לסמים קשים.

יש לדעת כי באופן מעשי ריטלין לא גורם להתמכרות!!!!!!! מיליוני ילדים נוטלים את התרופה בכל העולם ואין דיווחים על התמכרות.

סם צריך למלא מספר תנאים –

1. שינוי במצבי רוח כולל מצבי התרוממות הרוח (אאופוריה)
2. שינויים במצב תפיסת המציאות – הזיות
3. תחושת מתגמלת ולכן צורך כפייתי להמשיך ולצרוך את החומר
4. התמכרות פיזית ומנטלית ותופעות של תסמונת גמילה כאשר יש הפסקה של השימוש בחומר

אף זו אמירה שכיחה, שטחית ומטעה. כשהיינו צעירים לא הייתה אלימות בבית הספר, הילדים ישבו ממושמעים בכיתה, כולם סיימו עם תעודות בגרות…. יכול להיות שהתאור נכון, אך לא בארצנו….

המציאות פעם הייתה פשוטה מאוד, ילדים שלא רצו ללמוד נשרו בגיל צעיר מבית הספר, למדו מקצוע או מקצועות תוך שהם מתגלגלים מתעסוקה אחת לאחרת…. איך אני יודע את זה? פשוט מאוד הם באים כיום עם ילדיהם לאבחון אצלי… אני רואה את הדוק הרטוב שמופיע בעיניהם במהלך הפגישה, את תחושת ההחמצה, את התת השגיות ולבסוף הם שואלים אותי בקול מבויש – דר', גם אני יכול לעבור אבחון?

קיים תחום שאנחנו מנסים לטאטא אותו או להפחית מחשיבותו וזאת במטרה להגן על ההורים. אני מתכוון שלא תמיד אנו מביאים לידיעתם את המהלך בהתבגרות של ילדים עם ADHD . שיעור מצבים פסיכיאטרים שונים כולל חרדה, דיכאון, הפרעת מתנגדת מתמרדת (Oppositional defiant disorder) והפרעת התנהגות (Conduct disorder ) , נטייה להתאבדויות, התמכרות לסמים, תאונות דרכים – מצבים אלו ואחרים הם בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסיה זו והם גבוהים בצורה ברורה באוכלוסיה של ילדים ומבוגרים אשר לא מטופלים טיפול תרופתי.

זהו נתון חשוב מעין כמוהו – כל הגורמים המנפנפים ברשימות אלו ואחרות של תופעות לוואי של ריטלין לא מצביעות לשם האיזון ההוגן על המשמעות לטווח הארוך של הפרעה זו כאשר היא לא מטופלת!!!

אמירות אלו מוכרות לכולנו ומצוטטות בחדווה על ידי מתנגדי הטיפול התרופתי. בקרוב נקרא על תאוריית הקונספירציה בה מורים קושרים קשר עם רופאים לסימום המוני של ילדים. אין ספק כי הורים רבים שותפים לתחושה זו שבה כביכול מורים מכתיבים לרופאים מדיניות טיפול רפואית .

המורים רוצים שקט בכיתה! – מי שקורא משפט זה יכול לתומו לחשוב כי אם הוא יכנס לכיתה כיום תקדם אותו דומיה, שקט ושלווה כאשר ילדים עם מבט זגוגי תולים עיניים במורה ומהנהנים בראשם בצייתנות…. כמובן שהאמת שונה לחלוטין.

מערכת החינוך בישראל עברה תהליך של סירוס מתמשך כאשר האמצעים הניתנים למורים לאכוף משמעת דלים, ההורים עצמם יותר אלימים מילולית (ולעתים אף פיסית) ומגלים מעורבות רבה בנעשה בבית הספר. קיימת תחושה של המורים כי הם נרדפים על ידי ההורים, לעתים על ידי עורכי הדין, על ידי גורמי הפיקוח של משרד החינוך וכן על ידי התקשורת.

מי רוצה שקט בכיתה? האם רק המורים? ומה עם ההורים? האם אנו לא רוצים שילדנו ילמדו ושלא יפריעו להם ילדים אחרים? זוהי חובתנו כהורים לדאוג שילדנו יגיעו מסודרים ונקיים לבית הספר, עם אוכל בתיק ויתפקדו כמצופה מהם. איננו יכולים "להפיל את התיק" הזה רק על המורים! האם מה שאנחנו כהורים לא מצליחים לבצע בבית אנו מצפים מההורים. הורים לילדים עם לקויות קשב יודעים עד כמה קשה לעתים למשמע אותם ובאילו אמצעים הם נאלצים לנקוט. האם המורים יכולים להשתמש באמצעים אלו? האם אנחנו מוכנים לכך? האם להורים לא חשוב שילדיהם לא יסתבכו בקטטות, מריבות שבחלקן יכולות להסתיים בפציעות, חבלות ואף בתביעות משפטיות?

ומה עם הילדים? האם מישהו שואל אותם לגבי תחושותיהם? האם מישהו נותן את הדעת לילד אשר יוצא מדי הפסקה למשימת הישרדות חדשה? ומה הם חשים כאשר מדי שיעור הם מורידים פרופיל ומתפללים שהמורה לא ישאל ויביך אותם לפני כולם? ומה התחושה שלהם בזמן חלוקת מבחנים?

ילדים רבים המטופלים בריטלין חווים תחושה משכרת של הצלחה, של שיפור הדימוי העצמי, של שינוי לאווירה מפרגנת של המורים ההורים ולעתים אף החברים. האם יש משהו אשר ישווה לתחושת ההקלה של ילדים החווים הצלחה לימודית וחברתית?

לסיכום – כולם צריכים שקט בכיתה!!! – גם המורים, גם ההורים ובעיקר הילדים! ילד צריך ללכת ללמוד בבית הספר ולא ללכת כל יום ל"סיפור מלחמה" חדש. ברור כי הטיפול התרופתי הוא לא האמצעי הבלעדי לכך אך לעתים הוא אמצעי חיוני השומר לא רק על השקט של הילדים בכיתה אלא גם על ביטחונם הפיסי!

אימרות שפר אלו נאמרו בתקשורת בהזדמנויות שונות. ביטויים קשים אלו גורמים לקהל הרחב תחושת פחד ובלבול.  

הילדים לא יודעים לתאר מה שהם חשים? איזו מין הצהרה זו? איך ניתן לזלזל בילדים עד כדי כך? ילדים יודעים היטב לתאר את הרגשותיהם! האם ילד אשר חש כאבי ראש או חוסר תאבון או תחושות מוזרות אחרות לא יספר להוריו?

"ילדים רוצחים"??? –זוהי כבר דמגוגיה בהתגלמותה!משל מה הדבר דומה?  – להגיע למסקנה שיש  לאסור שימוש בחמצן ברפואה!

הרי כל החולים המטופלים בטיפול נמרץ בבית חולים ברחבי העולם ואשר נפטרו במהלך אשפוזם טופלו גם בחמצן במהלך שהותם בבית החולים. מכאן המסקנה ברורה – החמצן גורם למוות. שומו שמיים !!! יש לאסור את השימוש בחמצן לפני שיהיה מאוחר מדי…

הריטלין גורם לילדים לרצוח? הרי ברור כי ילדים אלו סבלו מהפרעות נפשיות קשות וטופלו בתרופות שונות כדי לנסות ולהרגיעם – האם הם עשו את מעשי הטירוף שלהם בגלל התרופות או בגלל הפרעתם הנפשית? מי הביצה ומי התרנגולת? התשובה ברורה כמובן אלא אם רוצים לעשות מניפולציה מרושעת והפחדה של הורים.

לסיכום – איני מכיר תרופה נגדה מתנהלת במשך שנים מערכת הסתה הניזונה מפירורי עובדות וגיבובי אמירות מניפולטיביות ולא מדעיות! צריך להתייחס לריטלין כאל תרופה שעשויה לשנות באופן דרמטי חיים של ילדים , מתבגרים , מבוגרים ומשפחותיהם.

אין להשתמש בתרופה בקלות ראש! יש לריטלין תופעות לוואי ככל תרופה. בד"כ תופעות הלוואי קלות  וברור כי הורים לא יתנו לילדיהם תרופות אשר גורמות להם הפרעה משמעותית לאורח חייהם!

ילדים בהחלט יודעים לדווח על תחושותיהם וחשוב להקשיב להם ולתלונותיהם.

ואתם ההורים , הפעילו שיקול דעת, היו ביקורתיים, תשאלו שאלות אך תשקלו בכובד ראש את התועלת העשויה לצמוח בעקבות הטיפול בתחום הרגשי, החברתי, הלימודי ובהמשך התעסוקתי לעומת תופעות לוואי אשר ייתכנו לטווח הקצר (ואין, אין, אין מידע על תופעות לוואי ושינויים קבועים לטווח הארוך!!!).

הלבטים שלכם ברורים ואנו לא מקלים ראש בהם! אין יום שאיני נתקל בהתלבטות, בחשש, ביראה ובתקווה של הורים העומדים בפני הדילמה של טיפול בילדיהם בתרופה זו. אנו הרופאים אתכם, איננו בצד אחר של המתרס! אין לנו אינטרס "לדחוף" תרופות, איננו שליחים של חברות תרופות ואנו פועלים על פי כל כללי האתיקה הרפואית שחונכנו עליה. אנו רוצים להיטיב עם מטופלינו מתוך ידיעה מקצועית של היתרונות והחסרונות של טיפול זה!

לכן – ריטלין אולי לא המצאת המאה אך בזכות תרופה זו חלק מהאנשים יוכלו לתפקד  ולעמוד בדרישות המאה העשרים ואחת בצורה טובה יותר, נינוחה יותר ובסיכומו של דבר גם בריאה יותר!