אין כמעט מצב רפואי הדומה להתייחסות לנושא הפרעת קשב וריכוז בו לכולם יש דעה, דעה קדומה, אמת מדעית או מפוברקת, אמירה, קלישאה, השמצה או שירי הלל.
קשה להלחם בדעות קדומות ובחצאי אמיתות במיוחד אם הן זוכות לחיזוק תדיר של אמצעי התקשורת, גורמים בעלי אינטרסים כלכליים, חששות טבעיים של הורים ועוד. מצאנו לנכון לרכז את הנקודות החשובות שכולנו, כולל מערכת החינוך, נתקלים בסוגיה זו ולא תמיד זוכים למענה ההולם.
"ריטלין גורם להתמכרות, הפרעה בגדילה, נזק ארוך טווח להתפתחות !"
לא נכון!!! זוהי אחת התרופות הנחקרות ביותר בעולם, נמצאת בשימוש עשרות בשנים ומטופלים בה מיליוני ילדים וכיום גם מבוגרים. בארה"ב בלבד, בה רמת הרפואה והביקורת השיפוטית מהגבוהות בעולם מטופלים כיום כשנים וחצי מיליון ילדים!!!
"הפרעת קשב היא כשל חינוכי הורי או של מערכת החינוך !"
לא נכון!!! זוהי הפרעה נוירולוגית, בד"כ תורשתית, מולדת, המלווה את האדם בד"כ לכל חייו ומחייבת טיפול רב תחומי.
"יש כיום תחליפים טבעיים לריטלין"
לא נכון!!! מחקרים רבים , מבוססים מדעית, לא הצליחו למצוא תרופות , חומרים טבעיים, ויטמינים, שמן דגים או חומרים אחרים המשמשים כתחליף אמיתי ובעל יעילות גבוהה כמו תכשירי הריטלין (ותרופות נוספות כגון אדרל, סטרטרה). במאבק על הכסף הגדול משוחררים תדיר לשוק הצרכני תכשירים שונים המבטיחים להורים הצלחה טיפולית. כתבות שונות, פרסומות ואמצעי שיווק רבים
משכנעים את ההורים להוציא את מיטב כספם על תכשירים אפנתיים. אסור לשכוח כי חומרים טבעיים, הם לא בהכרח בריאים יותר!!!
"המורים רוצים שקט בכיתה, הם רוצים לדחוף ריטלין לכל ילד, שישבו כמו רובוטים"
לא נכון!!! המורים לא רוצים שקט בכיתות ! הם רוצים ללמד!!! – כולם צריכים שקט בכיתה!!! – גם המורים, גם ההורים ובעיקר הילדים! ילד צריך ללכת ללמוד בבית הספר ולא ללכת כל יום ל"סיפור מלחמה" חדש.
ומה עם הילדים? האם מישהו שואל אותם לגבי תחושותיהם? האם מישהו נותן את הדעת לילד אשר יוצא מדי הפסקה ל"משימת הישרדות" חדשה בחצר בית הספר? ומה הם חשים כאשר מדי שיעור הם 'מורידים פרופיל' ומתפללים שהמורה לא ישאל ויביך אותם לפני כולם? ומה התחושה שלהם בזמן חלוקת מבחנים?.
ילדים רבים המטופלים בריטלין חווים תחושה משכרת של הצלחה, של שיפור הדימוי העצמי, של שינוי לאווירה מפרגנת של המורים ההורים ולעתים אף החברים. האם יש משהו אשר ישווה לתחושת ההקלה של ילדים החווים הצלחה לימודית וחברתית?
"הילד שלי לא היפראקטיבי! מה פתאום שניתן לו ריטלין?"
קיימת הנחה כי ריטלין ניתן רק לילדים היפראקטיביים. הנחה זו לא נכונה! ריטלין היא תרופה יעילה להפרעות קשב וריכוז, להקטנת אימפולסיביות וגם לילדים היפראקטיביים. גם ילדים שקטים אשר סובלים רק מבעיות ריכוז ומיקוד וללא פעילות יתר יכולים לההנות מטיפול זה.
"אי מתן טיפול משולב, כולל הטיפול התרופתי עלול לגרום לנזקים קשים לטווח הרחוק בהיבטים של הפרעת רגשיות, תת השגיות לימודית ותעסוקתית, ירידה בדימוי העצמי, נטייה להתמכרות לסמים ולפעילויות הכרוכות בריגוש גבוה"
לצערנו נכון מאוד!!! על זה יאמר לכל אותם הורים החוששים מטיפול ולכן מונעים מילדיהם טיפול כי לעתים הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות ! יש להסתכל על התמונה הכוללת, הגדולה, של כלל המשמעויות לטווח רחוק של מתן או אי מתן טיפול הולם כולל מתן טיפול תרופתי במידת הצורך.
"אני לא רוצה שתידבק לו סטיגמה - הילד לוקח ריטלין !"
אכן נגד דעות קדומות קשה להילחם וחלק מההורים חוששים שהמורים בבית הספר "ידביקו" לילד סטיגמה שהוא "לוקח ריטלין", ילד "היפראקטיבי" ועוד.
צריך לשקול היטב מה עדיף לילד ולא מה חושבים עליו ! כאשר מחליטים לטפל יש לקחת בחשבון מה עדיף? – טיפול תרופתי, או המשך המצב הקיים עם כל המשמעויות הלימודיות, חברתיות, משפחתיות ופסיכולוגיות.
הסטיגמה כביכול לא נגרמת עקב העובדה שילד נוטל תרופה אלא כמובן הדעה עליו קשורה לתפקודו בבית הספר. ילד המתפקד טוב מבחינה לימודית והתנהגותית מן הסתם הסטיגמה, כביכול, עקב נטילת התרופה בטלה בשישים לעומת הסטיגמה עקב תפקודו ללא טיפול!