תסמונת טווח הקשב הקצר עם או ללא פעילות יתר – שאלות ותשובות
מה שכיחות ההפרעה?
כיום מקובל כי שכיחות ההפרעה היא כ- 5% מהילדים. בשימוש בשיטות חדישות לאיתור ההפרעה (כגון מבחן TOVA ) ניתן לאתר כ- 7% מהילדים כלוקים בהפרעה!!
מהי תסמונת טווח הקשב הקצר?
זוהי הפרעה התנהגותית התפתחותית נוירולוגית. מדובר בהפרעה תפקודית מוחית של המנגנונים האחראים לטווח הקשב, יכולת הריכוז, שליטה על דחפים ועוד. ההפרעה מוגדרת כהתפתחותית מכיוון שהיא מתבטאת בגיל צעיר (עד גיל 7 שנים) ובעלת מהלך המשתנה במהלך החיים מגיל צעיר מאוד ועד לבגרות .
השם הלועזי של ההפרעה הוא ADHD : Attention deficit hyperactivity disorder
האם ADHD חולפת בהתבגרות?
במרבית המקרים ההפרעה ממשיכה גם בבגרות! מקובל היה לחשוב כי ההפרעה חולפת מכיוון שתסמיני ההיפראקטיביות חולפים או מתמתנים. עם זאת מעל מחצית המקרים ממשיכים עם ביטויים שונים של התסמונת ובעיקר הפרעות קשב וריכוז. %3 -4% מאוכלוסיית המבוגרים הכללית עם תסמיני ADHD בדרגות שונות.
האם ADHD שכיחה יותר בבנים?
אכן כן. השכיחות בבנים גבוהה לעומת בנות (יש עבודות בהן נמצאה שכיחות עד פי 8 גבוהה יותר בבנים אם כי בפועל השכיחות כנראה יותר נמוכה). בבנות הפרופיל של ההפרעה שונה מבנים ומתבטא יותר בהפרעת קשב ופחות בפעילות יתר כלומר ההפרעה יותר שקטה . לכן סביר להניח כי חלק גדול מהבנות לא מאובחן.
אין הסבר ברור לשכיחות הגבוהה יותר בבנים. קיימות מספר הפרעות אשר באות לידי ביטוי חמור יותר בבנים כולל דיסלקציה. יש לציין כי בגיל הבגרות שכיחות ההפרעה מתאזן בין המינים.
האם יש מחלות הגורמות להפרעות בקשב וריכוז?
אחד התפקידים החשובים של הרופא באבחון ADHD הוא לשלול מחלות אורגניות אשר יכולות לגרום לסימפטומים המזכירים את הצורה הראשונית של ADHD . בין המחלות האלו ניתן להזכיר מחלות תורשתיות, כגון תסמונת כרומוזום איקס השביר ( Fragile X syndrome ). פגיעה סב-לידתית (העלולה לגרום גם ל"שיתוק מוחי"), הפרעות אנדוקריניות של בלוטת התריס, שימוש בתרופות, כגון תרופות נוגדות פרכוסים. יתכנו גם פרכוסים , מהסוג המכונה Petit Mal (מתבטאים בהתקפי בהייה, חוסר קשר לסביבה, תנועות מצמוץ, תנועות שונות בפה ועוד). במצב זה יתכנו עשרות ומאות התקפים ליום. מצבים אלו של "ניתוקים" מרובים מהסביבה עלולים להתבטא גם כקשיי קשב וריכוז משניים להפרעה האפילפטית.
הגורם לתסמונת טווח הקשב הקצר?
קיימת צורה ראשונית (ללא גורם או מחלות נלווים) וצורה משנית למחלות והפרעות אורגניות/רגשיות.
לא ידוע מה הגורם המדויק לתסמונת אך נמצא קשר לגורמים סב-לידתיים כמו זיהומים של המוח, חשיפה בהריון לחומרים (כגון: עופרת, אלכוהול, עישון). כמו כן קיים גורם תורשתי (יפורט בהמשך) מובהק. בבדיקות מתוחכמות נמצאו שינויים אנטומיים קלים במספר איזורים במוח בילדים עם ADHD . עם זאת לא ניתן לציין ממצא ברור בבדיקות הדמייה (כמו CT מוח או MRI ) המאפיין או הגורם להפרעה.
האם דיאטה מסייעת לטיפול ב- ADHD ?
מזון או תוספי מזון מסוימים נחשבים עד עתה כאחת הסיבות ל- ADHD . אחת השיטות המקובלות עד היום היא לנסות דיאטות שונות ובעיקר דיאטות נטולות סוכר.
אחד התומכים הנלהבים באפשרות זו היה דר' פיינגולד אשר אף טען כי הגורם התזונתי אחראי למחצית מהמקרים. מחקרים מבוקרים לא יכלו להדגים כי אכילת תוספי מזון או חומרים משמרים גרמו להופעת תסמיני ADHD או לחילופין החמרת הסימפטומים אצל ילדים עם ADHD .
בשנות ה- 90 הוכח כי דיאטת פיינגולד ודומות להן אינן בעלת משמעות טיפולית בילדים אלו.
האם ADHD עוברת בתורשה?
הסיכוי לקרוב משפחה נוסף ללקות ב- ADHD הוא פי 6-5 מאשר באוכלוסיה הרגילה . במידה ולאחד מתאומים זהים יש ADHD הסיכוי שגם האח התאום הזהה יסבול מההפרעה הוא 80% !
כיום עדיין לא ברורה צורת התורשה או אם מדובר בהעברה דרך גן אחד או תורשה ע"י מספר גנים.
מה השפעת הורים על התפתחות ADHD ?
אמנם שכיחות תסמונת טווח הקשב הקצר והפרעות אחרות גבוהה יותר בקרב בני משפחה אך הדבר קשור למרכיב התורשתי ולא סביבתי. אין מקום לרגשי אשמה של הורים הרואים בהופעת התסמונת אצל בנם או בתם כישלון חינוכי. גורם סביבתי כגון הורות לקויה לא הוכח כגורם להפרעה.
ברור עם זאת כי להורים תפקיד חשוב מאוד הן בחינוך ילד עם הפרעה זו והן בסיוע לו בתחומים שונים על מנת להקטין את תחושות הכישלון, התסכול, הירידה בביטחון עצמי, קשיי הלמידה ועוד תחושות המתפתחות סביב ההפרעה ומגדילות עוד יותר את חוסר ההצלחה התפקודי של ילד בתחומים רבים. חשוב כי בנושא זה ההורים לא יהיו "לבד במערכה" אלא יסתייעו בליווי מקצועי אשר יסייע להם בהתמודדות ארוכת השנים הנדרשת עקב מצב זה.
האם אכילת מאכלים עשירי סוכר מחמירה תסמינים של ADHD ?
התיאוריה שאכילת סוכר משפיעה על דרגת פעילות היתר הייתה נפוצה בעבר ולמעשה גם כיום יש הדוגלים בכך. במחקר שבוצע בסוף שנות ה- 80 נמצא כי אכילת סוכר לא משפיעה על רמת הפעילות של הילדים. בעבודה מסכמת בנושא זה סיכמו החוקרים כי אין עדות להשפעה של סוכר על ההתנהגות .
בעבודה שבדקה השפעת אכילת אספרטם על התפקוד הקוגניטיבי של ילדים עם ADD נבדקו 15 ילדים למשך שבועיים ולא נמצא השפעה על ההתנהגות או תפקוד קוגניטיבי.
לסיכום נושא זה : אין הוכחות חד-משמעיות ליעילות דיאטות דלות סוכר, חומרי צבע או חומרים משמרים על שיפור סימפטומים של קשב, ריכוז ואימפולסיביות בילדים אלו. עם זאת מכיוון שטיפול זה (במידה ונעשה בהדרכה מקצועית מתאימה) לא מזיק ניתן לנסות אותו לפרק זמן מוגבל (3-2 חודשים). במידה ואין שיפור ברור אין צורך להמשיך בשיטה זו ולבטח לא להתבסס עליו כשיטת טיפול בלעדית.
האם קיימת הפרעת גדילה בילדים עם ADHD ?
בילדים עם ADHD ניתן למצוא פיגור קל בגדילה בשנות ההתבגרות הראשונות. פיגור זה מתוקן בהמשך. הפיגור בגדילה לא נמצא קשור לטיפול תרופתי ויתכן הוא חלק מההפרעה עצמה ומהווה איחור התפתחותי הקשור ישירות לתסמונת ולא לטיפול.
במחקר אשר בדק גדילה של 36 ילדים עם ADHD נמצאה ירידה בגדילה ב- 2 ילדים ואילו ב- 6 ילדים נמצאה גדילה מואצת.
ילדים המטופלים בריטלין נוטים לאבד ממשקלם. אחד הפקטורים החשובים הקובע את מידת איבוד המשקל הוא המשקל לפני הטיפול כאשר ילדים שמנים נוטים לאבד יותר משקל מאשר ילדים רזים.
לסיכום נושא זה : אין הוכחה כי לטווח ארוך קיימת הפרעת גדילה ראשונית ב- ADHD או כי ריטלין מעכב גדילה. עם זאת מומלץ לעקוב אחר עקומת הגדילה בילדים אלו ובעיקר בילדים עם קומה נמוכה מלכתחילה.
מכון אדר הוא מכון ארצי לאבחון וטיפול בתחומים שונים של נוירולוגיה ילדים (בדגש על הפרעות קשב וריכוז) וכן פסיכיאטריה לילדים ונוער. המכון מושתת על תפיסת עולם של אהבת האדם, טבע ומוסיקה.